<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת בהעלותך</h1>
<h2>דף לב:</h2>
מזקני ישראל [במדבר י"א]. שחילק הקב"ה כבוד לזקנים. בכמה מקומות מצינו כן, (שמות ג' ט"ז) לך ואספת את זקני ישראל וכן לעתיד לבא שנ' (ישעי' כ"ד כ"ג) ונגד זקיניו כבוד. א"ר שמעון בא וראה כמה חש הקב"ה על כבודן של זקנים [שנאמר בירושלים (שם מ"ז ו') על זקן הכבדת עולך מאד]. [ולקחת אותם]. אמר לו קחם בדברים, ואמור להם אשריכם שנתמניתם על ישראל, ודעו כי ישראל טרחנים הם וסרבנים הם, על מנת [כן] תקבלו עליכם שיהיו מקללים אתכם וסוקלים אתכם כשם שקבלנו עלינו. והתיצבו שם עמך. שתכניסם עמך שם ויטלו כבודן, ויהיו ישראל נוהגין בהם כבוד.
<h2>דף לז:</h2>
פירוש פסח. ויעשו בני ישראל את הפסח וגו' [במדבר ט']. לא היה רצונם לעשות פסח זה, לפי שלא נצטוו על עשיית פסחים אלא בכניסתן לארץ שנ' (שמות י"ג ה') והיה כי יביאך ואומר ועבדת את העבודה. וכל מ' שנה שהיו ישראל במדבר לא עשו כי אם פסח זה, לפי שלא היו מלים את בניהם מפני טורח הדרך שנ' (יהושע ה' ה') כל העם הילודים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא מלו, ומילת זכריו ועבדיו מעכבתו מלאכול בפסח, ועכשיו שעמדו במקום אחד שנה שלמה ומלו את בניהם לפיכך נצטוו לעשות פסח בה. ויעשו בני ישראל את הפסח. וק"ק מפני מה הוצרך להזהיר על פסח, והא אפי' חובה שאין קבוע להם זמן היו קריבין במדבר כ"ש פסח. וי"ל דאיצטריך לפי שנאמר (שמות י"ג ה') והיה כי יביאך ד' וגו' ועבדת את העבודה הזאת וגו' הוצרך לומר ויעשו את הפסח.
